חיסונים לכלב

1. חיסון כלבת:

חיסון המחויב על פי חוק להינתן לכל כלב החל מגיל שלושה חודשים.
מחסן את הכלב נגד מחלת הכלבת שהינה מחלה קטלנית לבעלי חיים ולבני אדם, ולכן החיסון הוא חובה עפ"י חוק במדינת ישראל .
חיסון הכלבת ניתן פעם בשנה משך כל חיי הכלב.
בעת החיסון הראשון מוחדר שבב אלקטרוני, עליו מוטבע מספר שהינו ייחודי לכלב.
מספר השבב מדווח יחד עם פרטי הכלב ופרטי הבעלים למאגר השבבים הארצי.
במקרה של אובדן או גניבה, ניתן לאתר את בעלי הכלב דרך האתר בהתאם למספר השבב.

2. חיסון משושה:

חיסון משושה הוא שילוב חשוב של חיסונים כנגד המחלות הנפוצות ביותר אצל כלבים, ומאפשר לנו להגן על הכלב שלך מפני המחלות הנפוצות והמסוכנות יותר הקיימות כיום.
חיסון משושה כולל הגנה מפני 6 מחלות נפוצות לכלבים.
את החיסון נותנים בפעם הראשונה כשהגור בן 6 שבועות – הזמן שבו הוא נעשה יותר רגיש ופגיע למחלות, החיסון ניתן 3 פעמים, בהפרשים של 3 שבועות ביניהם.
כלב בוגר מגיל שנה נהוג לחסן פעם אחת בשנה.

מדוע חשוב לחסן את הכלב?

אלה המחלות הנמנעות ע"י חיסון הכלב:

1. פרוו –
דלקת מעיים ודלקת קיבה דמית – מחלה קשה מאוד, גור שנדבק בעל סיכויי תמותה גבוהים ללא טיפול הולם.
עבור גזעי כלבים שרגישים למחלה רצוי לתת את החיסון 4 פעמים ולא 3: למשל: רוטויילר, דוברמן.

2. כלבלבת –
מחלה נגיפית שפוגעת במספר מערכות בו-זמנית: מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת העצבים.
הדרך העיקרית לטיפול במחלה הוא דרך פעולה מונעת – מרגע שפרצה המחלה אין טיפול ספציפי נגד הווירוס, אלא בעיקר טיפול תומך.
גיל הגור ומצבו הגופני ומידת החיסוניות שלו הם גורמים חשובים שמשפיעי על סיכויי ההישרדות.

3. דלקת כבד נגיפית –
כיום המחלה נדירה, בעיקר הודות לביצוע חיסונים בקרב רוב הכלבים.
הנגיף תוקף בעיקר את הכבד.

4. מחלת העכברת –
מחלה שמתפשטת ומתפתחת בכליות ובכבד וגורמת לחום, הקאות, תאבון מוחלש ועוד מגוון סימפטומים.
המחלה מדבקת גם לבני אדם (זואונוטית).
החיסון כולל 2 זני חיידקים להגנה מירבית כנגד המחלה.

5. פארא-אינפלואנזה –
מחלה דמוית שפעת.
נגרמת ע"י וירוס שתוקף את דרכי הנשימה.

 

6.תולעת הפארק-

תולעת הפארק (Spirocerca lupi) גורמת נזק קטלני לכלבים.

התולעת זכתה לכינוי ‘‘תולעת הפארק הקטלנית‘‘ מאחר ונמצאה לראשונה בפארק הלאומי ברמת גן.

כיום התולעת נפוצה בכל אזורי הארץ ומדווחים מקרי הדבקה ומחלה רבים.

הטיפולים ניתנים כמניעה- לפני ההדבקה, או לאחר ההדבקה- להשמדת הזחלים או התולעים הבוגרות שבגוף הכלב.

אופן ההדבקה: התולעים מטילות ביצים שעוברות לסביבה דרך צואת הכלב ובכך נוצרת הידבקות של כלבים אחרים (חיפושית אוכלת צואה ונדבקת בביצה- כלב אוכל חיפושית).

חלק מהחיפושיות הללו נושאות זחלים של תולעת הפארק אשר משתחררים בקיבת הכלב לאחר בליעתם.

משם נודדים לאבי העורקים ולעבר הושט, שם הופכים לתולעים בוגרות אשר גורמות להיווצרות גרנולומה שעלולה לעבור התמרה סרטנית.

כמו כן, נדידת התולעים עלול לגרום לנזק והיחלשות של כלי דם ותופעה הנקראת מפרצת.

סימנים קלינים אינם ספציפיים, וכוללים הקאות, ריור, חוסר תאבון, פליטה של מזון, שיעול ועוד.

מתן טיפול מונע: מתן זריקה של תרופה וטרינרית מתאימה כל 3 חודשים מסייעת במניעת המחלה.
הטיפול ניתן מגיל 3 חודשים לכל החיים.

חשוב להבהיר שתולעת הפארק אינה "תולעת רגילה" ואינה קשורה לתולעי מעיים אותם רואים בצואת כלבים.

 

 

האתר עוצב ונבנה על ידי תכלת פרסום