חינוך לעשיית צרכים

הבשורה הטובה היא שבגיל 4 חודשים בערך הגור מתחיל להיות מסוגל להתאפק פרקי זמן ארוכים יותר.

אולם – עד אז קשה לו מאוד להתאפק והוא נוטה "לעשות" ברגע שהוא מרגיש את הצורך.

ניתן לצמצם את מספר ה"תאונות" וללמד את הגור לעשות במקום אחד בבית.

עד השלמת סדרת החיסונים הראשונה, אין לטייל עם הגור בשטחים ציבוריים, אליהם עלולים להגיע כלבים משוטטים ולהשאיר גורמי מחלה.

ניתן לשלב את החינוך בבית עם ירידה לחצר הפרטית שלכם או של הבניין בלבד.

הכינו עבור הגור מקום מרופד בעיתונים באזור מסוים של הבית (נגיש אך לא מרכזי מדי, ולא בצמוד לאזור השינה והאכילה שלו).

יש לקחת את הגור מספר רב של פעמים ביום ולהניחו שוב ושוב על העיתון, עד שבמקרה הוא יעשה את צרכיו שם.

כאשר עשה שם את הצרכים יש ללטפו ולשבחו בהתלהבות.

לחילופין ניתן לצאת עם הגור לחצר, למשך 5-10 דקות. אם יעשה את צרכיו – לשבחו בהתלהבות, ואם לא – לחזור הביתה ולנסות שנית כעבור כרבע שעה.

לא כדאי להישאר עם הגור זמן ממושך יותר בחוץ, מכיוון שאז יחשוב הגור שהיציאה לחצר היא לצורך משחק, ואילו את צרכיו יעשה מיד בשובכם הביתה.

אם תקפידו לשבח את הגור כשיעשה במקום הנכון, יבין במהרה מהם המקומות הנכונים לעשיית צרכים.

אפשר לנזוף בגור אם תופסים אותו בזמן עשיית צרכים במקום אחר בבית, אך אם תנזפו בו לאחר שעברה יותר מחצי דקה, לא ידע לקשר את כעסכם למה שעשה, והתוצאה תהיה שהגור פשוט יחשוש מכם, וחבל.

גם שיטות כגון הכנסת אפו של הגור לתוך צרכיו אינן מומלצות עלולות רק להזיק.

האתר עוצב ונבנה על ידי תכלת פרסום